הבבא סאלי – רבי ישראל אבוחצירא

 האדמו"ר רבי ישראל אבוחצירא הנקרא: 'בבא סאלי' נולד בראש השנה של שנת תר"ן לאביו האדמו"ר רבי מסעוד, בנו בכורו של מרן ה'אביר יעקב'. עם לידתו נתמלא הבית אורה.

 האב אשר ידע כי שורש נשמתו של בנו הנולד גבוהה, קבע משמרות של תלמידי חכמים שילמדו בסמוך לו, כדי שיתדבקו דברי תורה באזניו. 

ביום השמיני מיד לאחר תפילת שחרית הכניסו את הבן בבריתו של אברהם אבינו עליו השלום, כאשר רבי מסעוד האב, מל את התינוק, ורבי יצחק הי"ד דודו, שלעתיד יהיה מורו ורבו ישב על כיסא הסנדק.
רבי מסעוד רצה לקרוא לבנו כשם אביו יעקב, אך מגודל הערצתו, ומתוך החשש שמא יש בזה צד זלזול בכבוד אביו, החליט לקוראו בשם ישראל.
וסמך על האמור במקרא )בראשית לב, כט(: "לא יעקב יאמר עוד שמך, כי אם ישראל, כי שרית עם א-לקים ועם אנשים ותוכל". ואכן הרב הפך להיות לגדול בישראל ולבעל מופת שרבים נושעו מברכותיו ומתפילותיו.

הבבא סאלי היה ידוע כמי שערך צומות רבים וסיגופים, כגודל מעלתו בפרישות ויראת שמים.

אף על פי שהיה מסתיר את הצומות אפילו מבני משפחתו, ידוע כי היה צם צומות הפסקה,
שישה ימים רצופים, ממוצאי שבת ועד ערב שבת! גם כאשר היה אוכל בערב הצום או בסופו
היה מעט בלבד כדי קיום הגוף, וגם זה נעשה כסעודת הילולא לפטירתם של צדיקים.

ברכת הצדיק : מסופר על האדמו"ר רבי ישראל אביחצירא זצ"ל, שיום אחד הופיע לפניו בחור על כסא
גלגלים, הבחור ישב לפני האדמו"ר וסיפר שנפצע במלחמת יום הכיפורים, ולאחר סידרת ניתוחים נשאר רתוק לכסא גלגלים כאשר רגל אחת בכלל לא מתפקדת, מצב הרגל אף החל להתדרדר והיה חשש שיצטרכו לקטוע לו אותה, אותו בחור שהיה מרוחק מתורה ומצוות שוכנע כמעשה של יאוש לנסוע לנתיבות אל הצדיק, אולי יש אמת בכל אותם סיפורים ששמע על ה"נסים"
שיכול הצדיק לעשות, שמע הרב את סיפורו של הבחור פנה אליו ושאלו: תפילין אתה מניח בכל
יום? לא ענה הבחור. על השבת אתה שומר?-לא – באה התשובה.
אם כן, התפלא הרב, תן תודה שרגל אחת שלך כן בריאה… הרי את הכח אנו מקבלים מאתו
יתברך, ואם אין אנו עושים את רצונו, בידו לקחת מאתנו את אשר נתן לנו ולשתק אותנו כליל,
ואתה שאינך הולך בדרך התורה והמצוות, מה שכן יש לך הוא מתנת חינם. מששמע זאת הבחור
פרץ בבכי מר, שגרם התרגשות אצל כל הנוכחים.
לאחר שנשתררה דומיה בחדר, הישיר הרב את מבטו אל עיני הבחור ושאלו: – אם אברכך
ברפואה שלמה, ותוכל לקום על רגליך, האם תהיה מוכן לקבל עליך עול מצוות? כן – באה
התשובה. אם כן – אמר הרב – תן לי את ידך, ואני מברך אותך ברפואה שלמה לעבודתו יתברך.
לאחר שנישק הבחור את ידי הרב, אמרו לו הנוכחים לנסות לקום על רגליו. להפתעתו הצליח
מיד לעמוד, ואף לצעוד מספר צעדים ללא עזרת איש…
בעודו המום מהשינוי הכביר שחל במצבו, ניסה להלך במהירות יותר גדולה, ועד מהרה מצא את
עצמו ליד דלת דירתו של הרב. בקפיצה יצא החוצה, והחל לרוץ כשהוא פונה לעוברים ושבים
בשאלה, היכן יש טלפון ציבורי? הטלפון הקרוב ביותר היה בישיבת הנגב מרחק כמאתיים
מטרים מבית הרב, לשם הגיע הבחור בריצה, ובהתרגשות לא רגילה דיבר עם משפחתו, וסיפור
להם בפרוטרוט את אשר קרהו בבית הרב.
בחורי הישיבה ששמעו בהשתאות את סיפורו לא האמינו למשמע אוזנם, אך לאחר שחזר על
סיפורו נתפסו לאוירת התעלות נפלאה, שילבו יד ביד ויצאו בריקוד של שמחה ביחד עם הבחור
להודות להקדוש ברוך הוא על הישועה הגדולה. יותר מאוחר הגיעו רבים לבית הרב והשתתפו
שם בסעודת הודיה מיוחדת לכבוד הנס הגדול. הבחור המאושר שמר את הבטחתו ושינה באופן
יסודי את אורחות חייו, אך לא רק הוא חזר בתשובה, אלא רבים שנוכחו ושמעו את הסיפור, לא
שכחוהו זמן רב והתחזקו באמונה וביראת שמים.

מטרתנו

אנו רוצים להגדיל תורה ולהאדיר

מי אנחנו

יהודים פשוטים

רק השם

בשם השם נעשה ונצליח

לשאלות ניתן ליצור קשר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *