הבאבא סאלי – בעל רוח הקודש האחרון

בכל שנה ושנה בסמיכות לפרשת וארא חל מועד הילולתו של האדמו"ר הקדוש והטהור ר' ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי זיע "א ד'שבט .  צדיקים רבים נפטרו לפני בבא סאלי ואחריו, אך טרם שמענו על צדיק ש' עמך בית ישראל' היו ועודם כל כך אדוקים בו ומאמינים בקדושתו עד כדי כך שנשבעים זה לזה בשמו כפי שאנו מוצאים ביחס לבבא סאלי -' אני נשבע לך בבבא סאלי' . אלו שאומרים זאת מרגישים כאילו אמרו: ' אני נשבע לך בתורה הקדושה' ,' אני נשבע לך בספר תורה' , ואולי אפילו יותר מזה. דבר זה מעיד איזה מקום מכובד שמור לצדיק זה בליבותיהם של עמך ישראל הקדושים. הסיבה לכך: משום שהיתה לבבא סאלי מסירות נפש עצומה למען טובתם של ע ם ישראל. לעיתים קרובות ביותר היה הצדיק מודיע פתאום לבני ביתו שהיום לא יסב עימם לסעודה משום שבקבלת קהל היו חולים רבים ועקרים ועקרות ובעלי יסורים גדולים, ולכולם הבטיח ישועה , וכיצד יכול הוא לשבת לאכול כשעדיין לא קיבל תשובה מהקב" ה שאכן תהיה להם ישועה. 

במקום זאת היה הצדיק נכנס לחדרו, נועל עליו את הדלת, ובהיותו בתענית היה מפציר בתפילות ותחינות בבכיות ממש על כל היהודים הנז קקים לישועה שבאו לפניו, ולא היה נרגע עד שהיה ברור לו שאכן הצליח לפעול את אשר רצה. עיניו הקדושות של בבא סאלי היו צופות למרחקים ושום דבר לא היה נעלם מהן. פעם, ביום ראשון, הגיע לביתו של הרב ירקן אחד, הניח בפתח ביתו כמה ארגזים של כל מיני ירקות טריים , ומיהר ללכת לעבודתו. בני ביתו של הרב כמובן שמחו מכך מאוד ומיהרו להכין עם הירקות כמה תבשילים לסעודה של הרב. כשהגישו לפני בבא סאלי את מנת האוכל שלו, הניח את ידו הקדושה על מצחו ואמר לעצמו, אך בקול רם :"איי איי איי… וכי ישראל יאכל אוכל שנעשה בחילול שבת? וכי זה מה שמגיע לי שיתנו לי לאכול? !". כמובן הרבנית מיהרה להגיע אליו והסבירה לו שהיא בישלה הכל היום, וחלילה לה לחלל שבת. אולם הרב חזר על דבריו, וביקש שישאלו את הירקן שהביא את הירקות מתי הוא קטף אותם ? בני הבית השיגו את הירקן ושאלו אותו בכנות מתי הוא קטף את הירקות . הירקן שהיה אדם ישר ונאמן, הודה בכך שהירקות נקטפו בשבת, אך לא על ידי עצמו חלילה אלא על ידי הפועלים הערבים שיש לו. באותה הזדמנות הודיעו לו באופן חד משמעי שלא יחזור על טעות זו, ויקפיד להביא לרב אך ורק ממה שקטף ביום חול. בבא סאלי הוא האחרון לאותם קדושי עליון של הדור הקודם אשר במשך כל ימי חייהם התקדשו בקדושה נוראה, והרבו בפרישות ובסיגופים ותעניות עד הקצה האחרון, והזדככו כמלאכי השרת ממש, ותפלותיהם היו בוקעות רקיעים, וברכותיהם מחוללות פלאי פלאות. הוא לא הניח אחריו בעולם קדוש בדומה לו, ובודאי שגם בעתיד לא יהיה. אחד מן הדברים המופלאים ביותר שהיו בצדיק זה, שתמיד הוא ידע מה מתחולל בשמים, ואם היה רואה שמרחפת גזירה כלשהי על ראשי עם הקודש, מיד היה מתאמץ בתפילות ותחנונים לבורא, ואף מקבל על עצמו תעניות, ולא נח ולא שוקט עד שעולה בידו לבטל את הגזירה, ולהמשיך רחמים עליונים על עם ישראל. מספר ימים קודם פטירתו הרגיש הצדיק שמרחפת מעל עם ישראל גזירה קשה ביותר, ועל כן היסתגר בחדרו וקיבל על עצמו תענית, והתחנן לבורא לבטל גזירה זו. יום לפני פטירתו יצא הצדיק מהסגרו כשכולו מלא שמחה, ואמר שב" ה הצליח לבטל את הגזירה שהיתה אמורה לגבות שליש מבני עמנו רח"ל. הוא ציוה את בני ביתו לערוך סעודה, ומן השמים היזדמנו לשם ארבעה אברכים מהעיר אשדוד. הרב הורה להם לסעוד עימו, וכמה פעמים במשך הסעודה הר אמר להם את לשון הפסוק "ונפשו קשורה בנפשו" )בראשית מד, ל( אך איש מהם לא הבין מהי כוונת הרב בכך. למחרת הרב נפטר לבית עולמו ואותם אברכים באו מאשדוד להלוויתו של הצדיק , ובחזרתם מההלוויה עשו תאונה קשה וכולם נפטרו ביום פטירתו של הצדיק. ורק אז הבינו מקורביו של הצדיק שבעצם הרב השליך את נפשו מנגד והסכים להיפטר מן העולם כדי לבטל את אותה גזירה קשה מעל עם ישראל , ואותם אברכים היו קשורים בו בשורש נשמתם, כפי שרמז להם באומרו "ונפשו קשורה בנפשו ", ולכן הוצרכו להיפטר יחד עימו. וכשבע שנים לאחר פטירתו פרצה מלחמת המפרץ אשר לפי כל התחזיות היתה אמורה להסתיים באסון כבד לעם ישראל ח" ו, והיא אותה גזירה קשה שראה הרב ברוח קודשו שמרח פת מעל עם ישראל ומאיימת לגבות שליש מהם. אך כאמור הצדיק כבר מסר נפשו על כך, ובזכותו ארעו במלחמה זו ניסים מופלאים למעלה מדרך הטבע, וב"ה לא נפקד מבני עמנו אפילו אחד. פעם התבקשתי להגדיר את בבא סאלי זיע "א. ציפו שאומר שהוא היה "צדיק" או "קדוש" או "מלומד בניסים" וכדומה, אך אני הגדרתי אות ו בצורה שונה לגמרי. אמרתי שבבא סאלי היה "כוכב". מתחילה לא כל כך הבינו את כוונתי, אבל אז הסברתי שכוונתי היא, שכמו שכשאנו מסתכלים על כוכב מלמטה הוא נראה לנו קטן ביותר, אך האמת היא שהוא גדול מכדור הארץ פי כמה וכמה, כך גם בבא סאלי זיע "א – למטה הוא היה נראה קטן ופשוט, ואפילו מה שכבר התגלה מגדולתו וקדושתו אינו אלא כחמש אחוז ממה שהוא היה באמת, אך למעלה בשמים , ורק שם בלבד, מכירים באמת את גודל מעלתו ועוצם קדושתו. אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה מאוד ירושתנו שזכינו לראות את בבא סאלי במו עינינו, ואף לשמש אותו בעיקר בערוב ימיו ולמלאות שליחויות שונות שביקש מאיתנו לעשות . על קדושתו הנוראה של בבא סאלי ועל הפלאות שחוללו ברכותיו בעולם לא קראנו בספרים וגם לא שמענו מאנשים, אלא זכינו לראות זאת בעינינו, ולא דומה ראיה לשמיעה וקריאה בספרים , ומה שראו העיניים כמעט שאין הפה יכול לספר.

מטרתנו

אנו רוצים להגדיל תורה ולהאדיר

מי אנחנו

יהודים פשוטים

רק השם

בשם השם נעשה ונצליח

לשאלות ניתן ליצור קשר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *