דרוש ראש חודש ניסן – רבי דוד בר מוחא זצ"ל

דרוש שדרשתי על מר אבי שלמה בר מוחא תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים וזכרונו לברכה.

ראש חודש ניסן

איתא במדרש אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, הורני באיזו דרך אזכה לחיי העולם הבא. אמר לו הקדוש ברוך הוא, דוד! חיי עולם הבא אתה רוצה? צפה ליסורין. עד כאן לשון המדרש. והנושא הוא (שמות יג, יד) "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת, ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' אלוקינו ממצרים מבית עבדים".

מורי וגבירי זרע קודש ברוכי ה'! לא נעלם ממעלת כבוד תורתכם לומר מקצת דברי תורה לעלוי נשמת אבא מארי שנפטר לבית עולמו, יהי רצון שתעלה נשמתו למקום שממנה חוצבה.

לפני שנפרש את המאמר שהתחלתי, נביא מאמר אחר. בתורה כתוב (מלכים א ב, י) "וישכב דוד עם אבותיו ויקבר בעיר דוד". וביואב כתוב (מלכים א יא, כא) "והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבותיו וכי מת יואב", השאלה היא למה בדוד נאמר לשון שכיבה וביואב לשון מיתה. והשיבו חכמים (בבא בתרא קטז.) כל מי שמת והניח בנו ממלא מקומו כאילו לא מת, בשביל כך דוד שהניח ילדים כאילו לא מת אבל יואב לא עזב ילדים, בשביל כך נאמר עליו מלת וימת. אבל תלוי איזה ילדים עוזב אדם ונחשב שלא מת. אם עוזב ילדים בעלי מדות טובות ובעלי תורה ומצוות ומעשים טובים כמו שנאמר באברהם אבינו (בראשית יח, יט) "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'", אימתי נקראים בנים, בזמן ששומרים דרך ה', אבל אם לא שומרים דרך ה', לא נקראים בנים אלא משחיתים, כמו שאמרו על שני פסוקים בתורה כתוב אחד אומר (ויקרא כה, נה) "כי לי בני ישראל עבדים" וכתוב אחד אומר (דברים יד, א) "בנים אתם לה' אלוקיכם", אלא הכתוב שאמר 'בנים' בזמן שעושים רצונו של מקום, והכתוב שקראם 'עבדים' בזמן שאין עושים רצונו של מקום.

מעשה דהלל

זאת אומרת העיקר של ילדים שיהיו בני תורה ויראת שמים כמו שמצינו שאמרו חכמים (יומא לה:) על הלל הזקן שהיה עני והולך לעבוד, למשל בעד עשרה שקלים ליום. חצי משכרו היה לוקח לפרנסתו וחצי היה נותן לשומר בית המדרש שיתן לו להיכנס. פעם אחת יצא לעבוד ולא מצא מי שיקח אותו לעבוד ולא היה לו מה לתת לשומר, והשומר לא נתן לו להיכנס. מה עשה, הלך ונתלה בארובה כדי שישמע דברי תורה מפי שמעיה ואבטליון. ואמרו חכמים אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת והיה קר מאוד וירד עליו שלג מן השמים וכסהו, וכשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון מה קרה היום, כל יום הבית מדרש מאיר והיום חשוך, שמא מעונן היום? הרימו עיניהם וראו דמות צורת אדם בארובה, עלו ומצאו עליו בערך משקל שלש מאות ק"ג שלג, פרקו השלג ולקחו אותו ורחצוהו וסכו בשמן והושיבוהו כנגד המדורה, ובאותה שעה אמרו שמעיה ואבטליון על בן אדם כזה מותר לחלל עליו את השבת, מכאן אנחנו למדים כמה גדול כח התורה.

עוד דרשו חכמים (בכתובות קיא:) על הפסוק (ישעיה כו, יט) "כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל", כל המשתמש באור תורה, אור תורה מחייהו, וכל שאין משתמש באור תורה, אין אור תורה מחייהו.

גם מחזיקי תורה יזכו לעולם הבא

ואל יחשוב אדם שרק מי שלומד תורה יזכה לעולם הבא, גם מי שלא לומד ומחזיק ביד לומדי תורה גם הוא יש לו שכר כמו שלומד תורה, (משלי ג, יח) "עץ חיים היא למחזיקים בה", וכמו שמצאנו ביששכר וזבולון בני יעקב אבינו שהיו שותפים. יששכר היה לומד, כמו שכתוב (בראשית מט, יד) "יששכר חמור גרם", וזבולון היה סוחר, כמו שכתוב (בראשית מט, יג) "זבולון לחוף ימים ישכון וירכתו על צידון" והיו מחלקים ביניהם.

ואני מעיד על אבא מארי שפעם אני הייתי שותף עם מישהו בעבודה, והלך הוא ובקש מאחד מנכבדי העיר שלנו שידבר ללבי להכניס אותי לישיבת אוצר התורה. ובאותו הזמן היו משלמים לנו כל חודש בערך מאתיים פראנק. ואבא אמר לו לבן אדם שיבטיח לי שהוא יתן לי שש מאות במקום מאתיים, רק שאני אכנס ללמוד, וכך היה, ואני לא רוצה לספר בשבחים שלו, אבל חכמים אמרו אם יש אדם שלא מכיר בו מה היה ואיך מעשיו של בן אדם, יש דבר שמעיד. מה הדבר שמעיד על בן אדם, החיים שלו. כמו שאמרו חכמים עיקר ביאתו של בן אדם לעולם הזה לקיים מצוות ומעשים טובים, אם עשה כך הוא נפטר ולא חוזר בגלגול, אבל אם בן אדם בא לעולם ולא עושה מה שצריך, הוא חוזר בגלגול.

והביאו חכמים ראיה מארבע פעמים במסורה; (בראשית כו, יג) "הלוך וגדל" – (בראשית יב, ט) "הלוך ונסוע". (בראשית ח, ה) "הלוך וחסר" – (בראשית ח, ג) "הלוך ושוב".

דהיינו, אם ראית אדם שנפטר בגיל ארוך כמו אבא מארי שנפטר בגיל צ"ו שנים, בודאי קיים מה שצריך ואין לו על מה לחזור כמו שכתב במסורה, הלוך וגדל הלוך ונסוע.

אבל אם הוא בא לעולם וחסר מה לתקן, שוב פעם חוזר בגלגול לתקן מה שחסר. וזה שרמז בעל המסורה הלוך וחסר דהיינו הלך ויש לו חסרון – הלוך ושוב, עוד פעם יחזור.

כבוד תלמידי חכמים

גם כן היה תמיד זהיר בכבוד תלמידי חכמים. אין יום שבת שלא היה מארח תלמיד חכם על השולחן שלא יקיים (שמות יח, יב) "לאכל לחם עם חתן משה לפני האלוקים". ודרשו בגמרא (ברכות סד.) וכי לפני האלהים אכלו, והלא לפני משה אכלו, אלא אמרו חכמים כל המארח תלמיד חכם בביתו ומאכיל אותו, כאילו אוכל לפני השכינה.

ועכשיו נחזור למאמר שהתחלתי בו. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם! הורני באיזה דרך אזכה לחיי העולם הבא. אמר לו הקדוש ברוך הוא, דוד! חיי עולם הבא אתה רוצה? צפה ליסורין. המאמר הזה יש בו שתי שאלות. אחת על דוד ואחת על הקדוש ברוך הוא. וכי לא ידע דוד במה זוכין לחיי העולם הבא, והלא יש הרבה דברים שזוכין בהם, יש מצוות ומעשים טובים, ויש תורה שהיא כנגד כל המצוות כולם, כמו שאמרו (פאה א, א) ותלמוד תורה כנגד כולם ואיך דוד שואל במה יזכה לחיי העולם הבא. וגם על הקדוש ברוך הוא קשה שאמר לו צפה ליסורין, היה לו לומר לו תעשה מצוות ומעשים טובים ותזכה לתורה, למה אמר לו צפה ליסורין.

אלא אמרו חכמים שיש הרבה שבילים שכולם חושך ואפילה וחיות רעות ומזיקים רבים וכל מיני צרות. ובזמן שיש רשעים ביניהם שגמרו עונש שלהם ואינם יכולים לצאת עד שהקדוש ברוך הוא שולח צדיק אחד דרך השבילים האלה ומוציא איתו את הרשע שגמר עונשו ומביאו איתו. ואם תאמר למה צריך הצדיק לעבור שמה, אלא אמרו חכמים אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא, והקדוש ברוך הוא מעביר אותם שמה בגלל אם יש להם עוון נמחק על ידי הפחד שרואה הצדיק בדרך הזאת, ועל דרך זאת מבקש דוד שלא יראה אותה, ועל זה השיב לו הקדוש ברוך הוא, אם אתה לא רוצה לראות את הדרך הזאת, צפה ליסורין, לפי שאמרו חכמים אפילו אדם יהיה רשע גמור אם באו עליו יסורין, אם באו עליו יסורין בחייו, נמחלין לו כל עוונותיו, כמו שאמר הוא בעצמו בתהלים (צד, יב) "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו", בשביל כך אמר לו הקדוש ברוך הוא צפה ליסורין.

משך זמן שעבוד מצרים

נחזור לנושא, "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת, ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים". רבותי, אתם יודעים בגלל ארבע תיבות שאמר אברהם אבינו לקדוש ברוך הוא בזמן שהובטחה לו ארץ כנען והוא הטיל ספק בקדוש ברוך הוא, ואמר (בראשית טו, ח) "במה אדע כי אירשנה", אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שחשדת בי, גוזר אני על הזרע שלך יעבוד ארבע מאות שנה, כמו שכתוב (בראשית טו, יג) "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה". אבל מצינו שבני ישראל לא עבדו אלא מאתיים ועשר שנים כמו שרמזו חכמים במלים שאמר יעקב לבניו בזמן שהיה הרעב ואמר להם (בראשית מב, ב) "רדו שמה", ולא אמר להם 'לכו', זאת אומרת רק מספר רד"ו דהיינו מאתיים ועשר שנה עבדו.

עוד רמז אחר יש בתהלים, יצחק נכתב באות צד"י, אבל בתהלים כתוב באות שי"ן, ישחק, ההבדל שיש בין אות צ' לבין אות ש' הוא מאתיים ועשר].

אם כן למה יצאו קודם הזמן, אלא אמרו חכמים ב' סיבות בדבר. אחת משום קושי השעבוד שהיו משעבדים אותם, במקום שיעבדו שמונה שעות ביום, היו עובדים יום ולילה. והסיבה השניה אמרו חכמים מחמת התורה שרצו לקבל הוציאם הקדוש ברוך הוא לפני הזמן, כמו שכתוב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה, וזה שרמוז במלת 'בחוזק יד', דהיינו קושי השעבוד או בחוזק י"ד – י' ד'ברות.

יהי רצון שתעלה נשמתו למקום שממנה חוצבה ויבקש עלינו רחמים ועל כל ישראל, אמן כן יהי רצון. תם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *